החלטה בתיק בש"א 457/06

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 25 במאי 2006, בו נמחק ערעורה של המבקשת מחמת חוסר מעש.

2.      העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   המבקשת הגישה ביום 27.10.2005 ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בפסק הדין נשוא הערעור נקבע כי  התקיימו יחסי עובד מעביד בין המבקשת לבין המשיב, על אף שהמשיב הועסק כ"קבלן עצמאי" במהלך תקופת ההתקשרות בינו לבין המבקשת. המבקשת חויבה לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך של 212,310 ש"ח, חלף הודעה מוקדמת בסך של 14,154 ש"ח, פדיון דמי הבראה בסך של 4,680 ש"ח ופדיון חופשה שנתית בסך של 70,770 ש"ח. כמו כן, חויבה המבקשת בתשלום הוצאות משפט בסך של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.2.   בהודעת המנ"ת מיום 23.1.2006 נקבע כי סיכומי המבקשת יוגשו עד ליום 2.4.2006, וכן נקבעו מועדים להגשת סיכומי המשיב וסיכומי תשובה מטעם המבקשת. כמו כן, נקבע מועד לדיון - 4.9.2006.

2.3.   בהודעת המנ"ת מיום 4.4.2006 ניתנה למבקשת ארכה להגשת סיכומי טענות מטעמה עד ליום 10.4.2006, וכן נקבע כי ככל שלא יוגשו הסיכומים בתוך המועד הנ"ל, יועבר התיק לרשמת, אשר תשקול מחיקת הערעור בהתאם לתקנות.

2.4.   ביום 23.4.2006 הוגשה בקשה בהסכמה להארכת מועד להגשת סיכומים, והמועד להגשת סיכומי טענות המבקשת הוארך עד ליום 12.5.2006.

2.5.   משלא הוגשו סיכומי המבקשת עד ליום 25.5.2006, נמחק ערעורה של המבקשת מחמת חוסר מעש.

2.6.   ביום 7.6.2006 הוגשה בקשה להשבת ערעור שנמחק ו/או לביטול החלטה בדבר מחיקה מחמת חוסר מעש.

3.      נימוקי הבקשה, בתמצית,  הם:

3.1.  בשל טעות אנוש, שנבעה כנראה מבלבול ומעומס עבודה חריג במיוחד, לא הוגשו סיכומי המבקשת במועד. אי הגשת הסיכומים נבעה מטעות שבתום לב, ולא מזלזול בבית הדין או בהחלטותיו.

3.2.  מחיקת כתב טענות, אף עקב מחדל לציית במועד לצו בית הדין,  היא סנקציה חריפה, וככלל נזהר בית הדין מלנקוט אותה. אם ניתן לתקן את המעוות, ולו באיחור, אין מקום למחיקת כתב טענות.

3.3.  יש לעשות הכל כדי לתת לבעל דין את יומו בבית הדין, וככל שניתן לפצות את הצד השני בגין מחדליו של הצד הראשון על ידי פסיקת הוצאות, יש להימנע מדחיית הערעור.

3.4.  בדחיית הערעור מטעמים שבסדר הדין יש משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד, ותוצאתה קשה. הדברים נכונים במיוחד במקרה הנדון, עת חויבה המבקשת בתשלום סך של כחצי מליון ש"ח (בערכו כהיום). החלטה הדוחה את הערעור אינה מידתית, ועל בית הדין היה לנקוט בסנקציות אחרות.

3.5.  סיכויי הערעור טובים.

4.      המשיב התנגד לבקשה מנימוקים אלה:

4.1.    בטרם הגשת הבקשה, ניסתה ב"כ המבקשת באופן בלתי ראוי "להשיג" מב"כ המשיב הסכמה לארכה נוספת להגשת הסיכומים, תוך העלמת העובדה כי ניתן פסק דין המוחק את הערעור.

4.2.   אין זה נכון כי אי הגשת הסיכומים נבעה מטעות אנוש, שכן עובדות משרדו של ב"כ המשיב פנו טלפונית מספר פעמים לב"כ המבקשת בעניין אי הגשת הסיכומים.

4.3.   ב"כ המשיב הסכים מספר פעמים למתן ארכות להגשת סיכומי המבקשת, ולמרות האמור לא הוגשו סיכומים. המבקשת אף לא פנתה לבית הדין או לב"כ המשיב בבקשה לקבל ארכה נוספת להגשת הסיכומים. מהתנהלות המבקשת הסיק המשיב כי המבקשת זנחה את ערעורה.

4.4.   התנהלות המבקשת מהווה זלזול בהחלטות בית דין, שאף לא טרחה להגיש בקשה לארכה כאשר לא הגישה במועד (המוארך) את סיכומי הטענות מטעמה.